גראואר נ' יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ ואח'

פסק דין

1.עניינה של תביעה זו בנזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים בה היו מעורבים מספר רכבים (להלן: "תאונת שרשרת").

2.התובע בעליו של רכב מסוג פיג'ו, מ.ר. 4651523. רכב התובע היה הרכב הראשון בשיירה.

הרכב השני בשיירה הוא רכב מסוג יונדאי, מ.ר. 67451, בו נהג מר עמנואל בן שבוא (להלן: "שבוא") אשר שייך לנתבעת 3. הנתבעת 4 היתה בכל המועדים הרלוונטיים לתביעה זו המבטחת של רכב היונדאי בביטוח מקיף.

הרכב השלישי הוא רכב מסוג טיוטה, מ.ר. 5581119, בו נהג בעת התאונה מר איימן מגמסה (להלן: "מגמסה"). הנתבעת 1 היתה הבעלים של רכב הטיוטה. הנתבעת 2 היתה במועד התאונה נשוא התביעה המבטחת של רכב הנתבעת 1 בביטוח מקיף.

3.התובע טוען, כי בתאריך 17.08.08 נסע ברכבו מכיוון מגדל העמק לכיוון עפולה. בשלב מסוים, עצר התובע את רכבו בפני מופע אור אדום ברמזור. לפתע, בעודו בעצירה מוחלטת, חש התובע פגיעה בחלק האחורי של רכבו. מאחורי רכב התובע עמד רכב היונדאי (מכונית שנייה) ומאחורי רכב היונדאי עמד רכב הטיוטה (מכונית שלישית).

4.כתוצאה מאירוע תאונתי זה, נגרמו נזקים לרכב התובע בחלקו האחורי כמפורט בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה. בגין נזקים אלה הגיש הוא תביעה זו, בה ביקש לחייב את הנתבעים לשלם לו את נזקיו בסך של 24,772 ₪, הכולל בחובו: עלות תיקון הרכב בסך של 22,750 ₪, שכ"ט שמאי 1,126 ₪, גרירה 450 ₪, הפסד יום עבודה בסך 200 ₪ והוצאות משפט בסך של 246 ₪.

5.שבוא טוען, כי חצה את הצומת הסמוך לנסיעתו בחסות האור הירוק ולאחר רכבו של התובע. לפתע, חש פגיעה בחלק האחורי ברכבו שנגרמה ע"י רכב הטיוטה, בו נהג מגמסה, שהגיח מאחור במהירות מופרזת בכדי להספיק לחצות את הצומת באור הירוק, ופגע ברכב היונדאי וכתוצאה מפגיעה זו נהדף רכבו של שבוא אל עבר רכב התובע. ולכן כופרות הנתבעות 3 ו- 4 באחריות ובחבות לשאת בתשלום נזק כלשהו ומטילות את האחריות כל כולה על מגמסה, נהג רכב הטיוטה, שגרם להדיפת רכבה של הנתבעת 3.

6.מנגד טוען מגמסה, כי רכב התובע בלם בפתאומיות, רכב היונדאי שנסע מאחוריו לא שמר מרחק, לא הספיק לבלום ופגע ברכב התובע שנסע לפניו. עוד טוען מגמסה, כי אף הוא לא הספיק לבלום את רכב הטיוטה בו נהג ופגע ברכב היונדאי בחלקו האחורי, וזאת כאמור לאחר שרכב היונדאי פגע ברכב התובע. לטענת מגמסה, בתחילה פגע רכב היונדאי ברכב התובע שנסע לפניו, הסב לו נזק, ורק לאחר מכן התנגשה מכוניתו של מגמסה במכוניתו של שבוא.

7.שמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים והתרשמתי, כי אין תמימות דעים בין הנהגים באשר לנסיבות אירוע התאונה, כאשר כל נוהג רכב מהנתבעים שהיה מעורב בתאונה מנסה להוציא את עצמו מעצם מעורבותו בנזקים שנגרמו לרכב התובע ולהטיל את האחריות על זולתו.

8.אין חולק שרכב התובע נפגע כתוצאה מהתאונה כפי שעולה מחוות דעת השמאי וכי עליו לקבל את הפיצוי בגין הנזק שנגרם למכוניתו. אך השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים הינה על מי מבין נהגי הנתבעים המעורבים חלה האחריות לתאונה שבגינה עליו לפצות את התובע.

9.התובע העיד, כי הרגיש מכה אחת ברכבו מאחור וכשיצא מרכבו ראה את שני הרכבים הטיוטה והיונדאי שעמדו מאחוריו פגועים (עמ' 1, ש' 19 ואילך).

10.שבוא, אשר נהג ברכב השני אחרי רכבו של התובע, העיד שרכב הטיוטה שנסע מאחוריו הוא זה אשר פגע ברכבו בחלק האחורי וכתוצאה מכך נהדף רכבו אל תוך מכונית התובע (עמ' 4, ש'1 ואילך). לשאלה בחקירה נגדית כמה מכות שמע (הרגיש) ברכב שלו ענה שבוא, כי הרגיש מכה אחת חזקה (עמ' 4, ש' 31).

11.מגמסה העיד, כי הוא "הצטרף" לתאונה שכבר התרחשה וכי מדובר בתאונת שרשרת, אשר תחילתה בכך שרכב היונדאי התנגש ברכבו של התובע שנסע לפניו, "באופן עצמאי", ורק לאחר מכן, התנגש רכבו ברכב היונדאי שהיה לפניו (עמ' 5, ש' 28-30). עוד העיד מגמסה, כי בזמן ההתנגשות בין מכוניתו לבין מכוניתה של הנתבעת 3, בה נהג שבוא, הרכב של הנתבעת 3 היה בעצירה (עמ' 6, ש' 8-9).

12.מחוות הדעת השמאית שהגישו הנתבעות 3 ו- 4 (נ/3) ביחס לרכבן עולה, שרכב היונדאי (השני בשיירה) נפגע הן בחלקו האחורי (בגינו קיבל פיצוי מהנתבעת 2) והן בחלקו הקדמי. עוד עולה מאותה חוות דעת, שהפגיעה הקלה יותר היתה במוקד האחורי ואילו הפגיעה הקשה יותר היתה במוקד הקדמי של רכב היונדאי של שבו.

עוד העידו התובע ושבוא בפניי כי חשו פגיעה אחת במכוניתם.

13.ממכלול העדויות, מאמינה אנוכי לעדותו של מגמסה שרכב התובע נפגע ישירות ע"י רכבו של שבוא, בכך ששבוא לא נהג בזהירות ולא שמר מרחק מרכב התובע וכתוצאה מכך גרם לפגיעה ברכב בתובע.

הפגיעה ברכב התובע, צורת והיקף הנזק במוקד הקדמי של רכבו של שבוא, העולה על הנזק שנגרם בחלקו האחורי, מצביעות על כך שרכבו של שבוא פגע ברכב התובע פגיעה ישירה. אם אכן, רכב הטיוטה היה פוגע תחילה בצד האחורי של רכבו של שבוא והודף אותו אל עבר רכב התובע, כטענתו, לא היה התובע שומע רק מכה אחת.

14.לאור האמור לעיל, מאחר והגעתי למסקנה שהנזק נגרם לרכב התובע הוא מפגיעה ישירה בין רכבה של הנתבעת 3, בו נהג שבוא, ובין רכב התובע, אני קובעת שהנתבעות 3 ו- 4 אחראיות לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לרכבו.

15.באשר לסכום הנזק, התובע הוכיח נזק בגובה של 24,326 ₪ (עלות תיקון הרכב, שכ"ט שמאי וגרר). יתרת סכום התביעה נדחית, בשל העדר הוכחה.